צביעה בתלת-ממד

ניתן להשתמש בכלי הצביעה של Photoshop כדי לצבוע ישירות דגם תלת-ממדי ממש כמו שכבה דו-ממדית. השתמשו בכלי הבחירה לבחירה באזורים מסוימים בדגם, או הניחו ל- Photoshop לזהות ולסמן את האזורים הניתנים לצביעה. הפקודות בתפריט ‎3D מאפשרות לנקות אזורים בדגם כדי לגשת לאזורים פנימיים או מוסתרים לצורך צביעה.

בשעת צביעה ישירות בדגם, ניתן לבחור על איזו מפת מרקם להחיל את הצבע. בדרך כלל, הצבע מוחל על מפת המרקם Diffuse, המעניקה לחומר של דגם את מאפייני הצבע שלו. ניתן גם לצבוע על מפות מרקמים אחרות, כגון מפת הגבשושיות או מפת האטימות. אם תצבעו אזור בדגם שחסר בו סוג מפת המרקם שאתם צובעים, מפת מרקם תיווצר אוטומטית.

שיטות צביעה שונות מתאימות למקרי שימוש שונים. Photoshop מספק את שיטות הצביעה הבאות בתלת-ממד:

Live 3D Painting: (ברירת מחדל ב- Photoshop) משיחות מברשת שנוצרו בתצוגת הדגם בתלת-ממד או בתצוגת המרקם משתקפות בזמן אמת בתצוגה השניה. שיטת צביעה זו בתלת-ממד מציעה ביצועים גבוהים ללא עיוותים.

Layer Projection Painting: הכלי Gradient והמסננים משתמשים בשיטת צביעה זו. השיטה Layer Projection Painting כרוכה במיזוג שכבה צבועה עם שכבת התלת-ממד הבסיסית. במהלך פעולת המיזוג, Photoshop מקרין באופן אוטומטי את הצביעה על מרקמי הבחירה המתאימים.

Projection Painting: (ברירת מחדל ב- Photoshop Extended CS6)‏ Projection Painting מתאים לצביעת מרקמים מרובים בו-זמנית או לצביעת החיבור בין שני מרקמים. עם זאת, באופן כללי, זוהי שיטת צביעה בעלת ביצועים נמוכים יותר והיא עשויה לגרום לסדקים בעת צביעת עצמים תלת-ממדיים מורכבים.

Texture Painting‏: באפשרותכם לפתוח את המרקם הדו-ממדי ולצבוע אותו ישירות.

עצות בנוגע לצביעת דגמים תלת-ממדיים

• אם אזור הדגם מוסתר, ניתן לחתוך זמנית אזורים במשטח החוסמים את התצוגה. ראו חשיפת משטחים לצביעה.
• אם צובעים על משטחים מעוקמים או לא אחידים, ניתן לקבל משוב חזותי לפני הצביעה לגבי האזורים היכולים לקבל את הצבע באופן הטוב ביותר. ראו זיהוי אזורים הניתנים לצביעה. ניתן גם לקבוע את זווית התמעטות הצבע, השולטת בכמות הצבע המוחל על משטחים בזווית. ראו קביעת זווית הפחתת צביעה
• בעת צביעת חיבורי מרקמים, חותמת מברשת יחידה חלה רק על צד אחד של החיבור. הזיזו את מרכז המברשת לאורך החיבור כדי לצבוע את צדו השני.

• אם תנסו לצבוע סוג מפת מרקם שהחומר אינו כולל אותה, Photoshop יבקש ליצור מפה. לקבלת מידע בנושא סוגי מפות, ראו קביעות של חומרי תלת-ממד (Photoshop Extended).

צביעת עצם במצב Live 3D Painting‏

1. פתחו את הדגם התלת-ממדי בתצוגת הדגם התלת-ממדי.
2. פתחו את מסמך המרקם שברצונכם לצבוע. כדי לעשות זאת, לחצו לחיצה כפולה על שם המרקם בחלונית Layers.
3. בחרו Window‏ > Arrange‏ > Tile כדי להציג את תצוגת הדגם התלת-ממדי ואת מסמך המרקם זה לצד זה.
4. באמצעות הכלי Brush, צבעו את הדגם התלת-ממדי או את מסמך המרקם. משיחות המברשת שלכם משקפות את התצוגה השניה באופן אוטומטי.
   

מעבר למצב Projection Painting‏

1. צרו או פתחו דגם תלת-ממדי.
2. בחרו ‎3D‏ > Use Projection Painting.
3. צבעו את הדגם התלת-ממדי שלכם.
   

ביצוע Unwrap של מפות UV בדגם תלת-ממדי

Photoshop מספק אפשרות לביצוע Unwrap של מפות UV עבור דגמים תלת-ממדיים.

1. פתחו את הדגם התלת-ממדי.
2. בחרו 3D‏ > Generate UVs.
3. מוצגת האזהרה When using Generate UVs, all of the meshes' materials' textures will be flattened. לחצו על OK כדי להמשיך.
4. בתיבת הדו-שיח Generate UVs שמופיעה, בחרו את האפשרויות הבאות עבור חומר ופעולת Unwrap:
   

אם קיימות מפות מרובות – לדוגמה, מפת Diffuse ומפת Bump – ברשת שינוי אחת, שלבו אותן למפה אחת.

דוגמה: שילוב של שתי מפות Diffuse שונות למפת Diffuse אחת.

אם קיימות רשתות שינוי מרובות, כל אחת עדיין תכלול מפה משלה. לדוגמה, אם קיימות שלוש רשתות שינוי נפרדות עם שלוש מפות Diffuse, עדיין יתקיימו שלוש מפות Diffuse נפרדות עבור כל רשת שינוי.

על בסיס מאמץ מיטבי, שמירה על המראה של הדגם התלת-ממדי ועל המרקם שלו בעת יצירת מפות UV חדשות. אם בחרתם לא להפעיל אפשרות זו, המרקמים הנוכחיים לא יישמרו.

בחרו את הגודל הדרוש עבור מפות UV שנוצרות (פיקסלים x פיקסלים). עומדות לרשותכם האפשרויות הבאות: 128, 256, 512, 1024, 2048 או 4096.

שמירה על דוגמת המרקם, אך עשויים להיווצר חיבורים רבים יותר במשטח הדגם.

צמצום המספר החיבורים שמופיעים בדגם. הדבר עלול ליצור התפשטות או התכווצות של המרקם, בהתאם לדגם.

5. לחצו על OK‏.
6. ניתן להציג את מפות UV שנוצרות תחת המקטע Diffuse בחלונית Layers.

בחירת סוג מרקם לצביעה

באפשרותכם לבחור שמונה סוגי מרקם שונים לצביעה:

1. כשהדגם התלת-ממדי שלכם פתוח, בחרו ‎3D‏ > Paint On Target Texture‏.
2. בחרו את סוג המרקם שברצונכם לצבוע.
   

צביעה במצב לא מואר

באפשרותכם לבחור לצבוע את העצמים התלת-ממדיים שלכם במצב הלא מואר. מצב זה מתעלם מכל התאורה במקום ויוצר גלישה של נתוני מרקם גולמיים של הסוג המתאים מסביב לעצמים התלת-ממדיים שלכם. צביעה במצב לא מואר מאפשרת לכם לצבוע ללא הצללה ועם דיוק צבעים גדול יותר.

בצעו שלבים אלה:

1. בחלונית ‎3D‎‎, בחרו Scene.
2. בחלונית Properties, בחרו Surface.
3. בחרו Unlit Texture מהתפריט הנפתח Style.

חשיפת משטחים לצביעה

לדגמים מורכבים יותר עם אזורים פנימיים או מוסתרים, ניתן להסתיר חלקים מהדגם לצורך גישה קלה יותר למשטחים שברצונכם לצבוע. לדוגמה, להחלת צבע על לוח שעונים בדגם של רכב, ניתן לחתוך זמנית את הגג או את מגן הרוח, ולאחר מכן לבצע זום לפנים הרכב כדי לקבל מבט ישיר על לוח השעונים.

קביעת זווית הפחתת צביעה

בשעת צביעת דגם, זווית הפחתת הצביעה שולטת בכמות הצבע המוחל על משטח כשהוא מתעקם ומתרחק מקו המבט הפונה קדימה. זווית ההפחתה מחושבת לפי קו מבט "רגיל", או קו ישר היוצא מחלק ממשטח הדגם הפונה כלפיכם. לדוגמה, בדגם כדורי כגון כדורגל, זוית הפחתת הצביעה למרכז המדויק של הכדור הפונה כלפיכם היא 0 מעלות. כשמשטח הכדור מתעקל ומתרחק, זווית הפחתת הצביעה גדלה, עד 90 מעלות בקצות הכדור.

זיהוי אזורים הניתנים לצביעה

בהסתכלות על דגם תלת-ממד, לא תמיד ניתן לקבוע בבירור אם ניתן לצבוע בהצלחה אזורים מסוימים. מאחר שייתכן שתצוגת הדגם לא תספק התאמה של 1 ל- 1 עם המרקם הדו-ממדי עצמו, צביעה ישירות על הדגם שונה מצביעה ישירות של מפת המרקם הדו-ממדית. מה שנראה כמברשת קטנה בדגם עלול למעשה להיות מברשת גדולה הרבה יותר יחסית למרקם, בהתאם לרזולוציה של המרקם, או מידת הקירבה שלכם לדגם בשעת הצביעה.

אזורים הניתנים לצביעה טובה הם אזורים במשטח הדגם שניתן לצבוע או לבצע עליהם התאמות אחרות באופן עקבי וצפוי מראש במידה רבה. באזורים אחרים הצבע עלול להיות חלש מהדגימה או חזק מהדגימה עקב הזווית או המרחק שלכם ממשטח הדגם.