מידע על סוגים שונים של קביעות מוגדרות מראש שיכולות לשמש אותך להמרות תמונות לווקטור עם תוצאות באיכות טובה.
המאמר פרי עטה של מוניקה גאוז
מוניקה גאוז היא מעצבת גרפית, כותבת טכנית ומורה עצמאית מהמבורג, גרמניה. גרפיקה וקטורית היא גורם קבוע בקריירה שהובילה אות מפרסום שולחני למולטימדיה, עיצוב אתרי אינטרנט - וכרגע - כתיבה. היא בנתה אנימציות תלת ממד עבור מוזיאונים, בנתה אתרים של חברות קטנות ואיירה אין ספור פריטי ציוד משרדי. כמורה וכ-ACP בפורומים של Adobe, היא אוהבת לצלול אל תוך תזרימי עבודה ובעיות של הלקוחות שלה ושל משתתפי הפורומים, ולפתח פתרונות עבורם.
מספר אפשרויות קובעות את התוצאה של המרת תמונה לווקטור. לצורך התחלה, כמה קביעות מוגדרות מראש מציעות פתרונות עבור סוגים שונים של תוצאות. באפשרותך להחיל אותן ואז לכוונן בהתאמה לצרכים שלך. אף פתרון לא מתאים לכולם, תמיד צריך למצוא מה הכי מתאים לסוג התמונה שיש לך. כדאי לבחור קביעה מוגדרת מראש על בסיס התוצאה הרצויה לך. כך למשל אפשר להחיל הגדרת שחור-לבן קבועה מראש לתמונה צבעונית, ובכך לצמצם את רעשי הצבע של התמונה.
צריך לבחור את הקביעה המוגדרת מראש Auto-Color (זמינה רק ישירות מחלונית Image Trace), כדי לאפשר ל-Illustrator לבדוק את תכונות התמונה המקורית ולהחיל את מה שהכי מתאים. אפשרות זאת מבוססת על בינה מלאכותית.
הנה כמה דוגמאות של סוגי תמונות:
מכל סוגי התמונות, דמויות קומיקס עובדות הכי טוב בפונקציית Image Trace.
יש לבחור את גרפיקת המקור ואז לבחור את הקביעה המוגדרת מראש Auto-Color כדי להמיר אותה לווקטור. לעיתים קרובות תתקבל תוצאה שלא משאירה צורך רב בהתאמות.
כדי להתאים את התוצאה עוד יותר, עליך לבדוק איך בדיוק הנתיבים עוקבים אחר המקור. יש ללחוץ על לחצן View Source ולהחזיק אותו למעבר זמני לתמונת המקור, כדי לזהות אזורים שדורשים שיפור. כדאי לשים לב שתוצאת ההמרה לווקטור תמיד זזה מעט כלפי מטה וימינה. זה לא ניתן לתיקון.
באזור Info של החלונית Image Trace עליך לבדוק גם כמה צבעים שונים נוצרו. האם הוא תואם את מספר הצבעים בתמונת המקור
בשלב הבא יש לפתוח את אזור Advanced ע"י לחיצה על חץ קטן בצד שמאל. לקבלת תוצאה יותר מפורטת יש להזיז את המחוון Paths ימינה. אפשר לראות שאז הנתיבים עשויים להפוך ליותר גבשושיים.
לקבלת פינות חדות יש להזיז את המחוון Corners ימינה. באמצעות המחוון הגדרת את ההעדפה שלך לנקודות פינתיות, אפילו אם הזוויות בקובץ המקור לא כאלה חדות (כדאי לשים לב לחלק הפנימי השמאלי של העצם).
כדאי לשים לב שלאחר שינוי האפשרויות ממה שהוגדר בהתחלה, הפריט בתפריט Presets משתנה ל-Custom.
כדי להיפטר מצורות קטנות או אבק מסריקה גרועה, יש להזיז את המחוון Noise ימינה. המחוון הזה משמש אותך לקביעת מספר המינימום של פיקסלים שכנים בצבע זהה שהומרו לווקטור כצורה.
קשה להמיר משיחות מכחול לווקטור, כי דרושים לך הרבה פרטים ונתיבים חלקים.
כדאי להתחיל בקביעה מוגדרת מראש של שחור-לבן. יש ללחוץ על לחצן View Source לבדיקת התוצאה.
להתאמה נוספת של ההמרה לווקטור יש להשתמש במחוון Threshold כדי להכהות בהתאמה. לקבלת תוצאה יותר בהירה. הזזת המחוון ימינה תיתן לך משיחות יותר בהירות, אבל היא תקריב את הפרטים באזורים שהם כבר כהים. קשה לעשות את זה עם התמונה הזאת, כי היית רוצה לשמור גם את המשיחות השחורות הקלות וגם את הפרטים הלבנים הקטנטנים.
ניתן להשתמש במחוון Noise כדי לנסות ולתפוס קצת יותר פרטים עדינים.
מחוון Paths יכול לשמש לאיזון בין נתיבים חלקים ולדיוק ההמרה לווקטור.
יש לסמן את תיבת Ignore White אם רוצים ש-Illustrator ייצר רק צורות שחורות, מה שיאפשר יצירת מכחול מתוך זה מייד לאחר ההרחבה.
לקבלת תוצאות טובות בגרפיקת שחור-לבן עדינה שכזאת, ולהתאמת התוצאות למודול Image Trace, יש חשיבות לאיזון הדיוק עם מחווני Paths ו-Noise.
לביצוע אוטומטי של סוג כזה של עבודה יידרשו לך תמונות מקור, ויהיה צורך בבידוד הדיוקן בתמונה. אם אין לך תמונות מקור מתאימות, עדיף לך לעשות את ההמרה לווקטור באופן ידני.
כדאי להתחיל בקביעה מוגדרת מראש של שחור-לבן. יש ללחוץ על לחצן View Source לבדיקת התוצאה.
התאמת הסף לאיזון בין אזורים כהים ובהירים.
כעת חשוב גם לצמצם את כמות הפרטים ע"י התאמת המחוון Noise. במיוחד כשרוצים לעשות לזה הדפסת ויניל על חולצה.
לאחר מכן ניתן להתאים את המחוון Paths לשליטה על מידת היות העקומות חלקות. בדרך כלל רצוי שיהיו חלקות יותר.
באמצעות המחוון Corners ניתן לנסות לקבל עקומות יותר יפות ע"י צמצום מספר הפינות.
יש לסמן את האפשרות Ignore White ליצירת צורות שחורות בלבד.
המרה לווקטור באופן ידני נותנת את רוב הסיכויים לקבלת תוצאות טובות יותר. לחילופין, יש צורך לבלות הרבה יותר זמן על תאורה בסטודיו הצילום ועל הכנה ב-Photoshop.
תמונה קטנה לא ניתנת להתאמה אינסופית לפי קנה מידה באמצעות המרה אוטומטית לווקטור. אבל אם לא מגדילים את התמונה יותר מדיי, ייתכן שאפילו לא יהיה מורגש שזאת כבר לא תמונה. מודול Image Trace יכול ללכוד מאות אלפי צבעים בניגוד ל-Live Trace הישן, שיכל ללכוד רק 256 צבעים.
כדי לקבל המרה אוטומטית פוטוריאליסטית, יש להתחיל בקביעה מוגדרת מראש High Color. ב-Info יש לשים לב שלהמרה שלך יש אלפי הצבעים.
לשיפור התוצאה יש לנסות לקבל ערבוב צבע עוד יותר חלק ע"י הגדלת מספר הצבעים: יש להזיז את המחוון Colors ימינה.
כמו כמעט בכל המרה, עליך גם לאזן בין פרטים ונתיב חלק ע"י שימוש במחוון Paths.
לקביעה המוגדרת מראש י ערך Noise, לכן מתבצעת המרה של שהרבה פרטים קטנים. הגדלת הערך הזה עשויה לגרום להפשטה מסוימת של התמונה שלך, כך שיש לנהוג באפשרות זו בזהירות.
ניתן להשיג אפקט "פופ ארט" כזה בקלות באמצעות המרת תמונה לווקטור.
מתחילים בקביעה מוגדרת מראש של Low Color. היא הופכת את התמונה לווקטורית באמצעות מספר צבעים מוגבל.
ניתן להפחית עוד יותר את מספר הצבעים באמצעות המחוון Colors. פעולה זאת למעשה קובעת את מספר הצבעים שברצונך לקבל בתוצאה. ניתן לבדוק ב-Info שמספר הצבעים תואם את זה שהזנת.
בשלב הבא יש לצמצם את דיוק ההמרה ע"י הזזת המחוון Paths שמאלה.
כמו כן, יש לצמצם את כמות הפרטים ע"י הגדלת הערך של Noise.
עכשיו החלק הכייפי: החלת צבעים שונים לגרפיקה. כדי לעשות זאת, יש לפתוח את ספריית הדוגמיות המכילה את הצבעים שברצונך להחיל, למשל ע"י בחירתה מתוך תפריט Swatch Libraries בחלונית Swatches. על הספרייה להיות פתוחה.
אז בחלונית Image Trace ניתן לבחור את הספרייה שלך מתוך התפריט Palette. Illustrator מקצה את הצבעים מהספרייה לצבעים המקוריים לפי אלגוריתם משלו – אין לך שום השפעה על זה.
במקרה שהספרייה שלך מכירה מספר קבוצות צבע, באפשרותך לבחור אחת מהן מתוך התפריט Colors.
אם ברצונך להקצות צבעים באופן שונה, עליך לבצע הרחבה על הגרפיקה הווקטורית ואז להשתמש בפונקציית Recolor Artwork להחלפת צבעים.
ניתן לפצל מעברי צבע במספר רב של צורות בעלות צבעים אחידים, כך שהמאמץ שלך במקרה זה הוא בהתאמת האפשרויות באופן שייתן לך צורה יחידה במקום צורות מרובות. הצעד הראשון הוא לנסות ולהתאים את תמונת המקור ב-Photoshop באופן שמבטל מעברי הצבע.
מתחילים בקביעה מוגדרת מראש של Auto-Color.
המטרה צריכה להיות לאחד כמה שיותר מצבעי המעבר, כי זה נותן לך נתיבים חלקים יותר ולכן גורם פחות עבודת עריכה לאחר מכן. כדאי לנסות ולהזיז את המחוון Colors שמאלה כדי לצמצם את מספר הצבעים.
עם סיום המיטוב עליך לבצע הרחבה על הגרפיקה הווקטורית ולהחיל מעברי צבע לצורות.
שרטוטים מכניים ומפות נקיות מרעשים גם ניתנים להמרה אוטומטית לווקטור. התוצאות מאד תלויות באיכות תמונת המקור, ובמקרה שמשקל הקו משתנה מאד, אין לצפות לתוצאה הגיונית.
מתחילים בקביעה מוגדרת מראש של Outline.
היא יוצרת המרה שונה לגמרי מאלה של קביעות מוגדרות מראש אחרות, בכך שההמרה מתבצעת לא עם צורות אלא עם משיחות. ניתן לבדוק זאת ע"י בחירת Outlines with Source image מתוך התפריט View.
כדי להתאים את התוצאה עוד, יש לסמן את האפשרות Snap Curves to Lines.
כדאי לך גם לנסות ולראות האם הגדלת הערך של Corners משפרת את התוצאה.
המוח האנושי יכול לפרש פרטים בתמונות שלא באמת קיימים בהן – מחשבים מוגבלים במובן זה. הגודל המינימלי שדרוש לך לתוצאה סבירה תלוי באופי התמונה. סקיצת קומיקס עובדת בגדלים קטנים יותר מאשר כיתוב.
שוב מתחילים בקביעה מוגדרת מראש של Auto-Color.
התוצאה תדרוש הרבה התאמות. נתחיל במחוון Noise ונוריד את הערך. ואז נעלה את הדיוק של Paths. לא רצוי להזיז אותו יותר מדי ימינה, כי אז הנתיבים יהיו גבשושיים.
ההמרה דורשת קצת עריכה, מה שכנראה ניתן לעשות רק ידנית. כדי להכין זאת, עליך לשנות את Method ל-Overlapping. זה יוצר צורות נערמות איפה שאפשר. אם לא ניתן להערים אותן, Illustrator לפחות הופך את הקצוות שלהן לחופפים.
תמונה זו לדוגמה ורבות כמוה, ייתכן שהמרה לווקטור באופן ידני תהיה הרבה יותר יעילה וכמובן תיתן לך תוצאות טובות יותר.
אם לאחר השלמת ההמרה ברצונך לערוך את הנתיבים, עליך לבצע הרחבה לגרפיקה שנוצרה כתוצאה מהמרה לווקטור. יש ללחוץ על לחצן שנקרא Expand בחלונית Control או בחלונית Properties. אז מתקבלים נתיבים שניתנים לעריכה נוספת. תמיד עדיף למטב את אפשרויות ההמרה לווקטור מאשר לערוך את הנתיבים לאחר מכן. במיוחד כי עריכה של רבות מגרפיקות מרובות צבעים היא כמעט בלתי אפשרית. עבור סוגי תמונות אחרים זה עלולה לדרוש זמן רב.
