הגדרת מאפייני עמוד

בחר File ‏> Page Properties או לחץ על הלחצן Page Properties במפקח המאפיינים של הטקסט.

מציינת את משפחת הגופנים של ברירת המחדל שתשמש בדפי האינטרנט שלך. Dreamweaver משתמש במשפחת הגופנים שאתם מציינים אלא אם גופן אחר מוגדר באופן ספציפי עבור רכיב טקסט.

מציינת את גודל הגופן של ברירת המחדל שישמש בדפי האינטרנט שלך. Dreamweaver משתמש בגודל הגופן שאתם מציינים אלא אם גודל גופן אחר מוגדר באופן ספציפי עבור רכיב טקסט.

מציינת את צבע ברירת המחדל של גופנים.

מגדיר צבע רקע עבור העמוד שלכם. לחצו על תיבת צבע הרקע ובחרו צבע מ-Color Picker (בורר הצבעים).

מגדירה תמונת רקע. לחצו על לחצן Browse ולאחר מכן דפדפו ובחרו את התמונה.לחלופין, הזינו את הנתיב לתמונת הרקע בתיבה Background Image.

Dreamweaver חוזר על תמונת הרקע אם היא לא ממלאת את כל החלון, בדיוק כמו דפדפנים.(כדי למנוע מתמונת הרקע לחזור, השתמשו ב-Cascading Style Sheets כדי לבטל חזרה על התמונה.)

מציינת את אופן ההצגה של תמונת הרקע בעמוד:

• בחר באפשרות No-repeat כדי להציג את תמונת הרקע פעם אחת בלבד.

• בחר באפשרות Repeat כדי לחזור על הצגת התמונה, או להציגה באריחים, לרוחב ולאורך.

• בחר באפשרות Repeat-x כדי להציג את התמונה באריחים לרוחב.

• בחר באפשרות Repeat-y כדי להציג את התמונה באריחים לאורך.

מציינות את הגודל של השוליים השמאליים (Left) והימניים (Right) של הדף.

מציינות את הגודל של השוליים העליונים (Top) והתחתונים (Bottom) של הדף.

בחר File ‏> Page Properties או לחץ על הלחצן Page Properties במפקח המאפיינים של הטקסט.

מגדירה תמונת רקע. לחצו על הלחצן Browse, ולאחר מכן עיינו ובחרו את התמונה. לחלופין, הזינו את הנתיב לתמונת הרקע בתיבה Background Image.

Dreamweaver חוזר על תמונת הרקע אם היא לא ממלאת את כל החלון, בדיוק כמו שהדפדפנים עושים.(כדי למנוע מתמונת הרקע להתחזר, השתמשו ב-Cascading Style Sheets כדי להשבית חזרה על התמונות.)

מגדיר צבע רקע עבור העמוד שלכם. לחצו על תיבת צבע הרקע ובחרו צבע מ-Color Picker (בורר הצבעים).

מציינת את צבע ברירת המחדל של גופנים.

מציינת את הצבע שיש להחיל על טקסט של קישור.

מציינת את הצבע שיש להחיל על קישורים שביקרת בהם.

מציין את הצבע שמוחל כאשר לוחצים עם העכבר (או מצביע) על קישור

מציינות את הגודל של השוליים השמאליים (Left) והימניים (Right) של הדף.

מציינות את הגודל של השוליים העליונים (Top) והתחתונים (Bottom) של הדף.

בצע אחת מהפעולות הבאות:

• לחץ על File‏ > Page Properties
• לחץ על Window‏ > Properties ולחץ על Page Properties במפקח המאפיינים של הטקסט.

מתוך החלונית Page Properties, בחר Title/Encoding‎. באפשרותך להגדיר את האפשרויות הבאות:

• Title: מציינת את כותרת הדף שתופיע בשורת הכותרת של החלון Document ובחלונות של רוב הדפדפנים.
• Document Type‏ (DTD): מציינת הגדרת סוג מסמך. לדוגמה, ניתן להפוך מסמך HTML לתואם XHTML על-ידי בחירת XHTML 1.0 Transitional או XHTML 1.0 Strict מתוך התפריט הנפתח.
• Encoding: מציינת את הקידוד המשמש לתווים במסמך. אם תבחר ב-Unicode (UTF-8)‎ כקידוד המסמך, קידוד ישויות אינו נחוץ, מכיוון ש-UTF-8 יכול לייצג היטב את כל התווים. בעת בחירה בקידוד מסמך אחר, ייתכן שיהיה צורך בקידוד ישות לייצוג תווים מסוימים. לקבלת מידע נוסף על ישויות תווים, ראה www.w3.org/TR/REC-html40/sgml/entities.html.
• Reload: ממירה את המסמך הקיים, או פותחת אותו מחדש באמצעות הקידוד החדש.
• Unicode Normalization Form: פעילה רק אם תבחר ב-UTF-8 כקידוד המסמך. ישנם ארבעה תקני Unicode Normalization Form. החשוב מביניהם הוא Normalization Form C, מכיוון שהוא הנפוץ ביותר ב-Character Model ל-World Wide Web. ‏Adobe מספקת את שלושת תקני Unicode Normalization Forms האחרים, לשלמות התקנים. בקידוד Unicode, תווים מסוימים נראים באופן זהה אולם ניתן לאחסן אותם במסמך בדרכים שונות. לדוגמה, "ë" (e-umlaut) יכול להיות מיוצג כתו בודד, "e-umlaut," או כשני תווים, "regular Latin e" + "combining umlaut." תו צירוף יוניקוד הוא תו שמשמש עם התו הקודם, אז ה-umlaut יופיע מעל ה-"Latin e." שתי הצורות מביאות לאותה טיפוגרפיה ויזואלית, אך מה שנשמר בקובץ שונה עבור כל צורה.נורמליזציה היא התהליך המוודא שכל התווים שניתן לשמור בצורות שונות, נשמרים באותה הצורה. כלומר, כל התווים "ë" במסמך נשמרים כ-"e-umlaut" בודד או כ-"e" + "combining umlaut," ולא כשתי הצורות במסמך אחד. למידע נוסף על Unicode Normalization והצורות הספציפיות שבהן ניתן להשתמש בו, עיין באתר האינטרנט של Unicode בכתובת www.unicode.org/reports/tr15.
• Include Unicode Signature (BOM)‎: כוללת סמן סדר בתים (BOM) במסמך. סמן סדר בתים כולל 2 עד 4 בתים בתחילת קובץ טקסט, והוא מזהה אם קובץ הוא בעל קידוד Unicode, ואם כן – הוא מזהה גם את סדר הבתים של הבתים שאחריו. מכיוון שלקידוד UTF-8 אין סדר בתים, הוספה של סמן סדר בתים ב-UTF-8 היא אופציונלית. בקידוד UTF-16 ו-UTF-32, סמן סדר בתים הוא הכרחי.