חתימות מבוססות אישור

בדומה לחתימה רגילה בכתב-יד, חתימה מבוססת אישור מזהה את האדם החותם על מסמך. בניגוד לחתימה בכתב-יד, קשה לזייף חתימה מבוססת אישור, מפני שהיא מכילה מידע מוצפן ייחודי לחותם. ניתן לאמת אותו בקלות. הוא יכול להודיע לנמענים אם המסמך שונה לאחר שהחותם חתם עליו לראשונה.

כדי לחתום על מסמך בחתימה מבוססת תעודה, יש להשיג מזהה דיגיטלי או ליצור מזהה דיגיטלי בחתימה עצמית ב-Acrobat או ב-Acrobat Reader. המזהה הדיגיטלי מכיל מפתח פרטי ותעודה עם מפתח ציבורי ועוד. המפתח הפרטי משמש ליצירת החתימה מבוססת האישור. האישור מוחל אוטומטית על המסמך החתום. החתימה מאומתת כאשר הנמענים פותחים את המסמך.

כשמחילים חתימה מבוססת אישור, Acrobat משתמש באלגוריתם hash להפקת תקציר הודעה, שמוצפן בעזרת המפתח הפרטי. Acrobat מטמיעה את תקציר ההודעות המוצפן ב-PDF, פרטי תעודה, תמונת חתימה וגרסת מסמך בעת החתימה.

שלבים להוספת חתימה מבוססת תעודה ל-PDF

הכלי Use a certificate מניתן להחיל שני סוגים של חתימות מבוססות אישורים. ניתן לאשר מסמך, להעיד על תוכנו או לאשר מסמך בעזרת האפשרות Digitally sign.

כאשר חותמים דיגיטלית עם תעודה, החתימה נחשבת כחתימת אישור.

אפשרויות Certifyמספקות רמה גבוהה יותר של בקרת מסמכים לעומת האפשרות Digitally sign. יש לאשר מסמכים שדורשים אישור לפני שאחרים חותמים עליהם. אם המסמך כבר נחתם, אפשרויות Certify מושבתות. כאשר מאשרים מסמך, ניתן לשלוט בסוגי השינויים שאחרים יוכלו לערוך בו. ניתן לאשר מסמך עם הצגת חתימה או לא הצגת חתימה.

חתימות שנעשו באמצעות האפשרויות Certify או Digitally sign תואמות לתקני הגנת נתונים שנקבעו על ידי ‏‏European Telecommunications Standards Institute‏ (ETSI)‏. בנוסף, שני סוגי החתימות עומדים בתקן PDF Advanced Electronic Signature ‏(PAdES).‏ Acrobat ו-Acrobat Reader מספקים אפשרות לשנות את פורמט החתימה המוגדר כברירת מחדל לטופס CAdES. אפשרות זו עומדת בדרישות של חלק 3 בתקן PAdES. יכולת חותמות הזמן והתמיכה המקורית באימות ארוך-טווח של חתימות (שהוכנסו ב- Acrobat 9.1) עומדת בדרישות של חלק 4 בתקן PAdES. תבנית החתימה שנקבעה כברירת מחדל, אם נקבעה כראוי, עומדת בחלק 2 בתקן PAdES. ניתן לשנות את שיטת החתימה או את תבנית החתימה המוגדרות כברירת מחדל בחלונית Signatures בתיבת הדו-שיח Preferences. תחת Creation & Appearance לחצו על More.

קביעת חתימות מבוססות אישור

ניתן להאיץ את תהליך החתימה ולמטב את התוצאות על-ידי הכנה מראש של הדברים הבאים.

• השיגו מזהה דיגיטלי מהארגון שלכם, קנו מזהה דיגיטלי (בקרו באתר Adobe לקבלת רשימה של שותפי אבטחה) או צרו מזהה של חתימה עצמית. ראו יצירת מזהה חתימה דיגיטלית עצמית. לא ניתן להחיל חתימה מבוססת אישור ללא מזהה דיגיטלי.
  

• קבעו שיטת ברירת מחדל לחתימה.

• צרו מראה לחתימה מבוססת האישור. (ראו יצירת מראה חתימה.)

• השתמש במצב תצוגה מקדימה של מסמך כדי להתעלם מתוכן דינאמי שיכול לשנות את מראה המסמך כדי להטעות אותך ולגרום לך לחתום על מסמך לא מתאים. למידע על שימוש במצב תצוגה מקדימה של מסמך, ראו חתימה במצב תצוגה מקדימה של מסמך.

• לפני החתימה, סקרו ובדקו את כל עמודי המסמך. מסמכים יכולים לכלול שדות חתימה בעמודים רבים.

• קבעו את התצורה של יישום החתימה. הן המחברים והן החותמים צריכים לקבוע את התצורה של סביבת היישום שלהם. (ראו קביעת העדפות חתימה).
  לקבלת פרטים על הטווח המלא של אפשרויות תצורה בקביעות בארגונים, ראו מדריך החתימות הדיגיטליות.

• בחרו סוג חתימה. למדו על אישורים ועל חתימות באישורים כדי לבדוק באיזה סוג חתימה עליכם לחתום על המסמך. (ראו סוגי חתימות.)

קביעת העדפות חתימה

העדפות תהליך העבודה של החתימה קובעות מה תוכלו לראות ולעשות כאשר תיפתח תיבת הדו-שיח של החתימה. תוכלו לאפשר פעולות מסוימות, להסתיר ולהציג שדות נתונים ולקבוע כיצד ישפיע התוכן על תהליך החתימה. קביעת העדפות החתימה משפיעה על היכולת לראות על מה חותמים. למידע על העדפות החתימה הזמינות, ראו "Signing Workflow Preferences" ב-Digital Signature Guide..

התאמה אישית של תהליכי עבודה של חתימות באמצעות ערכי seed

ערכי seed מגבירים את יכולת השליטה של מחברי מסמכים מפני שהם מאפשרים להם לציין את האפשרויות שמהן חותמים יוכלו לבחור בעת חתימה על מסמך. כאשר מחברים מחילים ערכי seed על שדות חתימה בקבצי PDF לא חתומים, הם יכולים להתאים אישית אפשרויות ולהפוך משימות לאוטומטיות. הם יכולים גם לציין דרישות חתימה לפריטים כגון אישורים ושרתי חותמת זמן. למידע נוסף על התאמה אישית של חתימות באמצעות ערכי seed, עיינו ב-Digital Signature Guide.

יצירת מראה של חתימה מבוססת אישור

מראה של חתימה מבוססת אישור נקבע על ידי בחירה באפשרויות בחלונית Signatures בתיבת הדו-שיח Preferences. לדוגמה, ניתן לכלול תמונה של חתימה בכתב-יד, סמל לוגו של החברה או צילום. ניתן גם ליצור חתימות שונות למטרות שונות. בחלק מהחתימות, ניתן לספק רמת פירוט גבוהה יותר.

חתימה יכולה לכלול גם מידע שעוזר לאנשים אחרים לאמת את החתימה שלכם, כגון הסיבה לחתימה, פרטי קשר ועוד.

הגדרת חשבון חתימה במצב נדידה

מזהה במצב נדידה הוא מזהה דיגיטלי המאוחסן בשרת והמנוי יכול לגשת אליו. דרוש לכם חיבור לאינטרנט כדי לגשת למזהה במצב נדידה וחשבון בארגון המספק מזהים דיגיטליים במצב נדידה.

לאחר הוספת המזהה במצב נדידה, תוכלו להשתמש בו לצורך חתימה או הצפנה. כשתבצעו משימה המשתמשת במזהה במצב נדידה, תחוברו אוטומטית לשרת המזהה במצב נדידה אם לא פג תוקפו של אימות הזהות שלכם.

מודולים ואסימונים של PKCS#12

לכל משתמש יכולים להיות כמה מזהים דיגיטליים המשמשים אותו למטרות שונות, במיוחד אם הוא חותם על מסמכים בתפקידים שונים או משתמש בשיטות אישורים שונות. מזהים דיגיטליים מוגנים לרוב באמצעות סיסמה. ניתן לאחסן אותם במחשב בתבנית הקובץ PKCS #12. ניתן לאחסן מזהים דיגיטליים גם בכרטיס חכם, באסימון חומרה או בחנות האישורים של Windows. ניתן לאחסן מזהים במצב נדידה בשרת. Acrobat כולל רכיב ברירת מחדל לטיפול בחתימות שיכול לגשת למזהים דיגיטליים ממיקומים שונים. רשמו את המזהה הדיגיטלי ב- Acrobat כדי שיהיה זמין לשימוש.

שמירת אישורים בשרתי ספריות

שרתי ספריות משמשים בדרך כלל כמאגרים מרכזיים של זהויות בארגון. השרת פועל כמיקום אידיאלי לאחסון אישורי משתמש בארגונים המשתמשים בהצפנת אישורים. שרתי ספריות מאפשרים לכם לאתר אישורים משרתי רשת, כולל שרתי Lightweight Directory Access Protocol ‏(LDAP). לאחר האיתור של אישור, ניתן להוסיף אותו לרשימת הזהויות האמינות שלכם וכך למנוע חיפוש נוסף של האישור. פיתוח איזור לאחסון אישורים אמינים, מקל עליכם ועל חבריכם בקבוצת העבודה את השימוש בהצפנה בקבוצה.

למידע נוסף על שרתי ספריות, עיינו ב-Digital Signature Guide.

ייבוא הגדרות של שרתי ספריות (Windows בלבד)

ניתן לייבא הגדרות של שרתי ספריות באמצעות מתודולוגיית ייבוא/ייצוא של אבטחה או קובץ הגדרות אבטחה. לפני שתייבאו הגדרות בקובץ באמצעות מתודולוגיית ייבוא/ייצוא, ודאו שאתם יכולים לתת אמון בספק הקבצים לפני שתפתחו אותו.

ייצוא הגדרות של שרתי ספריות (Windows בלבד)

על אף שעדיף לייצא הגדרות אבטחה, ניתן לייצא הגדרות של ספריות כקובץ מתודולוגיית ייבוא/ייצוא. השתמשו בקובץ לקביעת התצורה של שרת הספריות במחשב אחר.

הוספת חותמת זמן לחתימות מבוססות אישור

ניתן לכלול את התאריך והשעה שבה המסמך נחתם כחלק מחתימה מבוססת אישור. קל יותר לאמת חותמות זמן כאשר הן משויכות לאישור מרשות אמינה של חותמות זמן. חותמת זמן מסייעת לקבוע מתי חתמתם על המסמך ומצמצמת את הסיכויים לחתימה לא חוקית. ניתן להשיג חותמת זמן מרשות צד שלישי של חותמות זמן או מרשות האישורים שהנפיקה את המזהה הדיגיטלי שלכם.

חותמות זמן מופיעות בשדה החתימה ובתיבת הדו-שיח Signature Properties. אם נקבעה התצורה של שרת חותמות זמן, חותמת הזמן תופיע בכרטיסיה Date/Time של תיבת הדו-שיח Signature Properties. אם לא נקבעה תצורה של שרת חותמות זמן, חותמת הזמן שתוצג בשדה החתימה תייצג את הזמן המקומי של המחשב ברגע החתימה.

קביעת תצורה של שרת חותמות זמן

כדי לקבוע את התצורה של שרת חותמות זמן, דרושים לכם שם השרת וכתובת ה- URL שלו, אשר ניתן להשיג דרך מנהל מערכת או קובץ הגדרות אבטחה.

אם ברשותכם קובץ הגדרות אבטחה, התקינו אותו. במקרה זה אין צורך להיעזר בהנחיות הבאות לקביעת תצורה של שרת. ודאו שהשגתם את קובץ הגדרות האבטחה ממקור אמין. אל תתקינו אותו מבלי לבדוק תחילה את אמינותו עם מנהל המערכת של מחלקת מערכות המידע בארגון.

קביעת שרת חותמת זמן כברירת מחדל

כדי שתוכלו להשתמש בשרת חותמות זמן להטבעת חותמות זמן בחתימות, קבעו אותו כשרת ברירת המחדל.

שרתי Adobe LiveCycle Rights Management ‏(ALCRM)

שרתי Adobe LiveCycle Rights Management ‏(ALCRM) מאפשרים לכם להגדיר מדיניות ריכוזית שתשלוט בגישה למסמכים. כללי המדיניות מאוחסנים בשרתי ה- ALCRM. דרושה גישה לשרת כדי להשתמש בהם.

שרתי ALCRM מטמיעים פרטי גישת משתמשים במסמכים. לכן יש לציין מי הם מנעני המסמך במדיניות ה- ALCRM. לחלופין, תנו לשרת ה- ALCRM לאחזר את רשימת הנמענים מספריות ה- LDAP.

השתמשו בשרתי ALCRM כדי לקבוע הרשאות למשימות נפרדות במסמך, למשל, פתיחה, עריכה והדפסה. ניתן גם להגדיר מדיניות ביקורת מסמכים בשרתי ALCRM.