ריווח בין שורות ותווים

הרווח האנכי בין שורות כתב נקרא ריווח שורות. בכתב רומי, ריווח השורות נמדד מקו הבסיס של שורת מלל אחת לקו הבסיס של השורה שמעליה. קו הבסיס הוא הקו הנסתר שעליו יושבות רוב האותיות. ניתן להחיל יותר מיחידת ריווח שורות אחת באותה פסקה. עם זאת, ערך ריווח השורות הגדול ביותר בשורת מלל קובע את ערך ריווח השורות לשורה זו.

קביעת ריווח שורות

שינוי אחוז ברירת המחדל לריווח שורות אוטומטי

צימוד אותיות וריווח מלל

צימוד אותיות הוא תהליך של הוספה או גריעה של רווחים בין זוגות תווים מסוימים. ריווח מלל הוא תהליך של הידוק או שחרור הריווח בין תווים במלל שנבחר או בגוש מלל שלם.

ניתן לבצע צימוד אותיות אוטומטי באמצעות צימוד אותיות מטרי או צימוד אותיות אופטי. צימוד אותיות מטרי (הנקרא גם צימוד אותיות אוטומטי) משתמש בזוגות צימודי אותיות הנכללים ברוב הגופנים. זוגות צימודי אותיות כוללים מידע על הריווח של זוגות מסוימים של אותיות. דוגמה לזוגות מסוג זה: LA‏, P.‏, To‏, Tr‏, Ta‏, Tu‏, Te‏, Ty‏, Wa‏, WA‏, We‏, Wo‏, Ya ו-Yo. צימוד אותיות מטרי נקבע כברירת מחדל, כך שצימוד האותיות נקבע אוטומטית לזוגות מסוימים של אותיות בשעת ייבוא או הקלדת מלל.

יש גופנים הכוללים פירוט קשיח של צימודי אותיות. עם זאת, כשגופן כולל צימוד אותיות מובנה מזערי או אינו כולל צימוד אותיות כלל, או אם משתמשים בשני גופנים או גדלים שונים במילה אחת או יותר בשורה, קיימת אפשרות להשתמש באפשרות של צימוד אותיות אופטי. צימוד אותיות אופטי מתאים את הריווח בין תווים סמוכים לפי צורת התווים.

ניתן גם להשתמש בצימוד אותיות ידני, שהוא אידיאלי להתאמת הריווח בין שתי אותיות. ריווח מלל וצימוד אותיות ידני הם מצטברים, כך שניתן תחילה להתאים ריווח של זוגות בודדים, ולאחר מכן להרחיב או לצופף גוש מלל מבלי להשפיע על צימוד האותיות היחסי של זוגות האותיות.

כשלוחצים למיקום נקודת ההכנסה בין שתי אותיות, ערכי צימוד אותיות יופיעו בחלונית Character. באופן דומה, אם בוחרים מילה או גוש מלל, ערכי ריווח המלל מוצגים בחלונית Character.

צימוד אותיות וריווח מלל נמדדים ביחידות של 1/1000‎ em, יחידת מידה שהיא יחסית לגודל הכתב הנוכחי. בגופן של 6 נקודות, 1‎ em שווה ל-6 נקודות; בגופן של 10 נקודות, 1‎ em שווה ל-10 נקודות. צימוד אותיות וריווח מלל הם תמיד יחסיים לגודל הכתב הנוכחי.

התאמה של צימוד אותיות

התאמת ריווח מלל

הזחה מקו הבסיס

השתמש בהזחה מקו בסיס להזזת תווים שנבחרו למעלה או למטה יחסית לקו הבסיס של המלל שמסביבם. אפשרות זו שימושית במיוחד לסידור ידני של שברים או להתאמת מיקום של גופן בתמונה.

הפעלה או ביטול רוחב תווים בשברים

כברירת מחדל, התוכנה משתמשת ברוחב תו בשברים בין תווים. פירושו של דבר שהריווח בין התווים משתנה, ולעתים ישתמש רק בשברים של פיקסלים שלמים.

ברוב המצבים, רוחב תו בשברים מספק את הריווח הטוב ביותר למראה ולקריאות של כתב. עם זאת, לכתב קטן (פחות מ-20 נקודות) המוצג בתוך שורה, רוחב תו בשברים עלול לגרום לתווים להיצמד זה לזה או להתרווח יותר מדי, דבר העלול להקשות על הקריאה.

בטל רוחב בשברים כשברצונך שריווח הכתב יהיה קבוע בהפרשים של פיקסלים שלמים כדי למנוע מתווים קטנים להיצמד זה לזה. ההגדרה של רוחב תו בשברים חלה על כל התווים בשכבת כתב – לא ניתן להגדיר את האפשרות על התווים שנבחרו.