הבנת נתיבים וצורות

ניתן ליצור ב- InDesign נתיבים ולשלב אותם במגוון דרכים. InDesign יוצר את סוגי הנתיבים והצורות הבאים:

נתיבים פשוטים הם המרכיבים הבסיסיים של נתיבים מורכבים וצורות מורכבות. הם כוללים נתיב יחיד פתוח או סגור. נתיב עשוי לחתוך את עצמו.

נתיבים מורכבים כוללים שני נתיבים פשוטים או יותר החותכים זה את זה או נוגעים זה בזה. בסיסיים יותר מצורות מורכבות ומזוהים בכל היישומים תואמי PostScript. נתיבים המשתלבים לנתיב מורכב מתנהגים כאובייקט יחיד, ותכונותיהם משותפות (כגון צבעים, או סגנונות קו).

צורות מורכבות כוללות שני נתיבים או יותר, נתיבים מורכבים, קבוצות, מיזוגים, קווי מתאר של טקסט, מסגרות טקסט או צורות אחרות, הנוגעים זה בזה או חותכים זה את זה ויוצרים צורות חדשות הניתנות לעריכה. יש צורות מורכבות הנראות כנתיבים מורכבים, אך ניתן לערוך את הנתיבים המרכיבים אותן בנפרד, והם אינם חייבים להיות בעלי תכונות משותפות.

אודות נתיבים

במהלך הציור, אתה יוצר קו בשם נתיב. כל נתיב מורכב ממקטע ישר או מעוקל אחד או יותר. ההתחלה והסיום של כל מקטע מסומנים באמצעות נקודות עיגון, הפועלות כמו נעצים המחזיקים חוט במקומו. נתיבים יכולים להיות סגורים (לדוגמה, עיגול), או פתוחים עם נקודות קצה ברורות (לדוגמה, קו גלי).

ניתן לשנות את צורת הנתיב על-ידי גרירת נקודות העיגון, נקודות הכיוון בקצוות של קווי כיוון שבנקודות העיגון או מקטע הנתיב עצמו.

נתיבים יכולים לכלול שני סוגים של נקודות עיגון: נקודות פינה ונקודות חלקות. בנקודת פינה הנתיב משנה כיוון באופן פתאומי. בנקודת החלקה מחוברים מקטעי הנתיב כעקומה רציפה. ניתן לצייר נתיבים בעזרת שילוב של נקודות פינה ונקודות חלקות. אם תצייר נקודה מסוג שגוי, תוכל תמיד לשנות אותה.

נקודות פינה יכולות לחבר שני מקטעים ישירים או מעוקלים, בעוד שנקודות חלקות תמיד מחברות שני מקטעים מעוקלים.

קווי מתאר של נתיבים נקראים בפשטות קווים. צבע או מעבר צבע שחל על האזור הפנימי של נתיב פתוח או סגור נקרא מילוי. לקו יכול להיות משקל (עובי), צבע ותבנית קו מפריד (Illustrator ו- InDesign) או תבנית קו מסוגננת (InDesign). לאחר יצירת הנתיב או הצורה, תוכל לשנות את המאפיינים של הקו והמילוי שלהם.

ב- InDesign, כל נתיב מציג גם נקודת מרכז המסמנת את מרכז הצורה, אך איננה חלק מהנתיב עצמו. ניתן להשתמש בנקודה זו כדי לגרור את הנתיב, כדי ליישר אותו עם רכיבים אחרים או כדי לבחור את כל נקודות העיגון בנתיב. נקודת המרכז תמיד גלויה; לא ניתן להסתיר או למחוק אותה.

אודות קווי כיוון ונקודות כיוון

בעת בחירת נקודת עוגן המחברת מקטעים מעוקלים (או בעת בחירת המקטע עצמו), נקודות העיגון של המקטעים המחברים מציגות נקודות אחיזה לבחירה, המורכבות מקווי כיוון המסתיימים בנקודות כיוון. הזווית והאורך של קווי הכיוון קובעים את הצורה והגודל של המקטעים המעוקלים. הזזת נקודות הכיוון משנה את עיצוב העיקולים. קווי כיוון אינם מופיעים בפלט הסופי.

כל נקודה חלקה מכילה תמיד שני קווי כיוון, אשר זזים יחד בתור יחידה ישרה אחת. בעת הזזת קו כיוון בנקודה חלקה, המקטעים המעוקלים בשני הצדדים של הנקודה משתנים בו-זמנית, ושומרים על העקומה הרציפה בנקודת העיגון.

לצורך השוואה, נקודות פינה יכולות להכיל שני קווי כיוון, קו כיוון אחד או לא להכיל שום קו, אם הן מחברות שני מקטעים מעוקלים, מקטע אחד או שום מקטע מעוקל, בהתאמה. קווי כיוון של נקודות פינה שומרים על הפינה באמצעות זוויות שונות. בעת הזזת קו כיוון בנקודת פינה, רק העקומה באותו צד של הנקודה כמו קו הכיוון משתנה.

קווי כיוון תמיד משיקים (מאונכים לרדיוס) לעקומה בנקודות העיגון. הזווית של כל קו כיוון קובעת את שיפוע העקומה, והאורך של כל קו כיוון קובע את הגובה, או העומק, של העקומה.